יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

שמי ושם משפחתי

שם משפחה מצד אבא: סולומון: משפחת זולנר היגרה מפולין לאנגליה מתישהו בין 1891 ל-1901. כשהגיעו לאנגליה, הפקיד שיצר את תעודות הזהות שלהם חשב שהשם זולנר נשמע מוזר ובמקומו כתב את השם סולומון שלדעתו נשמע יהודי אבל לא מוזר כמו השם זולנר.

שם משפחה מצד אמא: יגנדורף: שם המשפחה יגנדורף הוא על שם העיירה בגרמניה שבה גרה המשפחה לפני מאות שנים. מהעיירה יגנדורף היגרה המשפחה לאוסטרו-הונגריה ומשם לארה"ב. כיום העיירה יגנדורף כבר לא קיימת.

שם ראשון: גלעד: קראו לי גלעד בגלל שהורי חשבו שזה שם יפה והם אהבו את הרי גלעד.

שם שני: משה: קראו לי משה על שם סבא רבא שלי מצד אמא שלי.

הדמות שבחרתי לכתוב עליה: סבא רבא שלי מצד אמא שלי – משה: משה יגנדורף (1888-1981) נולד בטשרנוביץ באוסטרו-הונגריה. הוא מאוד אהב לצפות בהצגות אבל הם היו משפחה ענייה ולא היה לו כסף להיכנס להצגות אז תמיד היה "מסתנן". כשהוא היה בן 12, אביו היגר לארצות הברית. אחרי שנתיים, אביו שלח כסף כדי שהוא אחיו ואימו יוכלו להפליג לארה"ב אך כשהיו במלון הוא התאהב בבת של בעל המלון ולא רצה לעזוב, אז הוא הלך לרב-החובל של ההפלגה שלו והתוודה שאביו שילם לכרטיס של ילד בן 12 והוא בעצם היה בן 14. כשהגיע זמן ההפלגה רק אחיו ואימו הפליגו והוא נשאר לבד במלון. כעבור זמן מסוים אביו שלח את כמות הכסף הנכונה והוא הפליג לארה"ב. עצרו אותו באי אליס בניו-יורק ולא הרשו לו להיכנס לארה"ב אלא אם כן היה מישהו שידאג לו. משה שכנע את אביו של חבר שלו שיאמר שהוא דודו והוא ידאג לו וכך נכנס משה יגנדורף לעיר ניו-יורק.
בעיר ניו-יורק למשה לא היה מושג היכן נמצא ביתו של אביו והכתובת היחידה שהיה לו היה הכתובת של הבנק שממנו הגיע הכסף למימון ההפלגה. לאחר חיפושים רבים מצא לבסוף את הבנק. בבנק משה (שהיה נמוך מאוד) הניח את סנטרו על השולחן של הפקיד והורה לפקיד ש"ימצא את אבא שלו!" בגרמנית (כי זו הייתה השפה היחידה שהוא ידע והוא לא ידע אנגלית) ולבסוף הוא מצא את אביו וסוף סוף משה הגיע למשפחתו בארצות הברית.
משה יגנדורף הלך לאוניברסיטת ייל והתעסק הרבה בסייף. הוא הצליח לא רע לעומת זה שהוא התפאר בזה שהוא לא למד לשום מבחן בחייו. בשנה הראשונה העיפו אותו מהאוניברסיטה וכל פעם שאימי שאלה אותו למה העיפו אותו פניו התאדמו והוא סירב לספר למה ואמר שהוא עדיין מגן על שמו הטוב של גבר אחר ואימי מנחשת שהעיפו אותו בגלל איזשהו עניין שהיה בין חברו ובחורה.
לאחר מכן הוא הלך ללמוד בקולומביה אבל הוא נכשל כי לא למד למבחן בגיאומטריה, נכשל בו וגם משם העיפו אותו.
לאחר מכן הלך ללמוד גם רפואת שיניים בקולומביה והצליח ונהיה לרופא שיניים טוב מאוד. הוא היה הרופא שיניים של המון ציירים מפורסמים של אותה תקופה. הציירים שילמו לו בציורים במקום בכסף. מכל הכסף שהשיג הוא טייל בכמעט כל העולם ואסף ציורים מפורסמים. אחד הציירים המפורסמים שהיה לקוח שלו היה סטוארט דייויס ועד היום יש לנו בבית על הקיר את הציור המקורי "רחוב בפריז":